טעות ראשונה:
לא מבררים על העשייה המקצועית והפיננסית של החברה בשנה האחרונה.

– כל ריאיון מתחיל בשאלה: "מה אתה מכיר על הארגון שלנו?" או בסיפור על מה הארגון עושה. אחת הדרכים לשבות את ליבו של המראיין הוא לדעת את תוכן העשייה ואת ההשקעות האחרונות שהארגון השקיע בהן. כך ניתן לשזור זאת בתשובה כשהמראיין שואל מה אתה מכיר בארגון. גם אם המראיין לא שואל, ניתן לשזור את התוכן שמכירים ולייצר רושם רציני.

– הבירור מעשיר את הידע וגורם לניראות רצינית. חשוב לשקף בראיון שעשיתם שיעורי בית.

– ידע מקדים מאפשר לנו להבין אם יש בעיות במקום, ואולי בשל כך לא נרצה להתקרב אליו וזה לא יהיה רעיון כל כך טוב לעבוד שם.

– נוכל גם למקד את התשובות לשאלות על הניסיון שלך עם הדברים שעליהם שם דגש הארגון.

– בעזרת ידע מקדים נוכל להבין מה הארגון ממש לא מעריך, ונמנע מלציין דברים שלא לצורך – החל מהערצת קבוצת כדורגל מסוימת ועד הזדהות פוליטית.

– יכול לסייע גם במידע מטרים לגבי קוד הלבוש שלפיו רצוי להתלבש לקראת המפגש.

טעות שנייה:

לא מבררים על האדם שאתם מתראיינים אצלו, אם יש לכם מכרים משותפים או תחומי עניין משותפים.

חשוב לעשות זאת כי באופן הזה אפשר:

– לשזור בריאיון נושאים שהאדם מעריך מבלי לחשוף שיודעים זאת כמידע מטרים. זה מייצר חיבור ברמת התת־מודע בקרב המראיין. אין הכוונה לשקר כמובן, אך אם למשל אחד מתחומי העניין שלי הוא רכיבה על סוסים, ואני רואה שזה גם תחום עניין שלו, אז אבחר לספר זאת כשאשאל על התחביבים שלי.

– לבקש מאדם שמעריך אתכם לדבר עם המראיין ובכך ליצור הטרמה חיובית.

– הכרות מקדימה עם הרקע של המראיין משרה ביטחון, מאחר שיש הקטנה של מרחב
האי וודאות שקיים בריאיון בדרך כלל.

טעות שלישית:

לא מתכננים להגיע 20 דקות לפני לריאיון.

– הגעה 20 דקות לפני הריאיון היא הכרחית! כך נימנע מאיחורים עקב מקרים בלתי מתוכננים.

– מאפשר להיכנס למשרד בנחת, להספיק לשתות מים, ללכת לשירותים, למלא טפסים ולהיכנס לפגישה בזמן אחרי כל הלוגיסטיקות.

– לשבת כמה דקות בכניסה ולרחרח, להכיר את ה-DNA של התנועה הארגונית ואולי לעשות מינגלינג או לגלות שיש שם מישהו שאתה מכיר. ידוע שדומה מושך דומה, אם תציין במהלך הריאיון שפגשת מכר בכניסה, זה יכול לחזק הרושם הראשוני בקרב המראיין.

טעות רביעית

לא לכבות או להשתיק את הטלפון הנייד – כולל התראות וצלילים – זה לא בהכרח קורה אוטומטית.

– כשהנייד מצלצל זה מראה על חוסר רצינות.

– הנייד גורם לנו להיות לא מרוכזים ולהתנצל. להתחיל משא ומתן בעמדה של התנצלות זה מצב שלא 'מעלה את המניות' שלנו אצל המראיין.

– לפעמים נותן מידע מטרים לא טוב למראיין – החל מצליל הרינגטון, מיקום הטלפון או הסטרס שאתם מפגינים כשאתם מנסים למצוא את הטלפון בתיק.

טעות חמישית

חוסר התאמת הנראות לראיון.

– בין אם הראיון בזום או באופן פרונטלי, חשוב להשקיע בנראות באופן שמתאים לראיון עבודה.

ראשית באסתטיקה:

– ציפורניים מטופחות מעידות על חיוּת (ויטאליות) ועל בריאות

– שיער עם קסקסים מצביע על לכלוך

– רצוי שתהיה חולצה 'ספייר' ברכב למקרה שנשפך עלינו הקפה בדרך

התאמת הצבעים והלבוש למעמד

• שעון ונעליים הם סמלי הסטטוס הכי חשובים – חשוב לענוד שעון ואת הנעליים לצחצח.
• לשים לב – לא תמיד הבגדים שאנחנו אוהבים ללבוש לעבודה הנוכחית או לבילוי מתאימים לראיון עבודה.

יש להתאים את צבע הלבוש לפי מה שנרצה לשדר. בהתייחסות לצבע אפשר להתייחס למה הוא משדר ברמת התת־מודע:

• צהוב – משדר ביטחון, עוצמה ושמחה
• כחול – משדר מקצועיות, דומיננטיות וסמכותיות
• ירוק – משדר שקט, שלווה וצמיחה, התחדשות, בריאות, אכפתיות ויציבות
• לבן – התחדשות, טוהר, צבע של שלווה (מתאים גם לתפקידי עריכת דין)
• אדום – משדר מוחצנות, אנרגיה, אגרסיביות, דינמיות, אופטימיות ועוצמה
• כתום – משדר כוח רצון, נוטה להיות פעיל ותחרותי
• סגול – משדר אינטואיטיביות

בבחירת הצבע אפשר להתייחס גם למה רוצים לשדר וגם למה שהמשרה דורשת.

ככלל, עדיף ללבוש צבע תכלת לראיון עבודה, שכן הוא משדר רוגע, שירותיות ומאוד מתאים.

בכל מקרה לא מומלץ ללבוש חולצת פסים או משבצות, זה מרצד ומקשה על המיקוד, על אחת כמה וכמה בראיון וירטואלי.

– נשים – איפור מוגזם מייצר רושם לא טוב, עדיף עדין ולא בולט שמדגיש או את השפתיים או את העיניים. להשקיע בנעליים סגורות בקיץ (לא סנדל).

– גברים – שיער פנים גורם לתת־מודע להבין שמסתירים משהו – עדיף להתגלח.